כיצד לעשות זאת נכון עם בדים
חימום הבד אינו דבר פשוט – אין צורך להגדיל את הטמפרטורה לרמה המרבית. אם תעשו זאת, תגרמו לשריפת הסיבים של הבד, וכן לחשבונות חשמל גבוהים מאוד. הטריק האמיתי הוא להגיע לטמפרטורה הנכונה בכל שטח הבד – באופן אחיד – מבלי לפגוע בחומר. זו הדרך האמיתית לחסוך כסף ולהפחית את הבזבוז.
הבעיה של צפיפות החום
כאשר אנו מעצבים את המנורות שלנו, עלינו למצוא את האיזון הנכון בין המתח לבין האורך של הצינור. אנו רוצים להימנע מאזורים חמים מדי. הבעיה היא שאם נכניס מנורה בעלת הספק גבוה לצינור קצר, נקבל פליטת חום עצומה. זה אמנם יאפשר לנו לטפל בצבעים או בחומרים שונים במהירות, אך יש חיסרון: כל החום הזה יוצר לחץ רב על המשקפים של המנורה. אם הם מלוכלכים או פגומים, האנרגיה תלך לאוויר במקום לבד.
הרכיבים החשובים
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה, מכיוון שהיא יכולה לעמוד בשינויים חדים בטמפרטורה מבלי להישבר. יש גם את החיבורים השונים – כמו R7s או Sk15. זה עשוי להישמע כפרט קטן, אך זה חשוב מאוד ליציבות המנורה. אין צורך שהמנורה תהיה לא יציבה כשהמכונות פועלות במלוא המהירות. עבור בדים מאתגרים במיוחד, אנו מוסיפים ציפויים מיוחדים לצינורות. זה מאפשר לאור האינפרא-אדום לפגוע בנקודה הנכונה של הבד. בצורה כזו, החום נכנס לבד, ולא לחדר.
שימוש במנורות בסביבה תעשייתית
אנו יוצרים את המנורות האלו כך שניתן יהיה להחליף אותן בקלות. אין צורך לפרק את המכונות או לבנות אותן מחדש כדי שהמנורות יפעלו. יש כמה אזהרות: אם אתם מחברים את המנורות למערכת של 400V, ודאו שהבקרים שלכם יכולים לעמוד בעומס הזה. כמו כן, ודאו שמאווררי הקירור שלכם תקינים – אחרת המנורות עלולות להישרף. המנורות האלו נועדו לעבוד 24/7 בסביבה תעשייתית. כל עוד המתח יהיה יציב, הן ימשיכו לפעול.